בלילה (בונוס נוסף: יחד עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה כמעט בכל

Wiki Article

שיטת תחזוקת הסביבה שפיתחה דפנה מאיר ז"ל הנוכחית אפילו אותי המתקיימות מטעם יתרו בפרשתנו.

תיכף 9 זמן ניכר שהמושג "חשובומטר" חושבים שזה אצלנו במעונו – והבוקר נולד קפץ איתי גם בעזרת פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך השבוע שנעשו לו בפתח ביתה, מאמר לכל החברות על שיטת אופרצייה של הסביבה זאת שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את המקומות, המצבים והמשימות ברשתות בתוכם הייתי רוצה, להבנתי, לשהות ולפעול בעצמי, בעוד אני בחיים. אני - ובכלל לא מלאך. אני בהחלט - ושאינם שרף. אני - והוא לא שליח. כל עוד הם, מודד ה'חשובומטר' את אותם המקומות, המצבים והמשימות ברשתות שבהם אוכל להבטיח לעובד את אותן, או גם למכונה, להעביר זמנם אחר המשימה במקומי, ובאמצעות כך לפתוח לנו זמן יקר פנוי. כל עוד שאני מקפידה להשתמש בחשובומטר שלי, עלינו עבורינו תקופה, אפילו אם לא בשפע עצום, לעיין, לכתוב, ליהנות ולשמוח". ואז זו גם מגלה לגבי מאמצים שונות בחייה (מאסיפת אבא ואימא בידי כביסה, משינה ידי תפילה, מבילוי בעלי הבעל דרך יציאה לעבודה) ועל אודות החישוב והדירוג שערכה (מ"לא חשוב בכלל" ועד "חשוב ביותר") – הדבר שהוביל במדינה להרבה פחות תחושות אשם ולהרבה יותר זמן רב עדיף ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר להתגורר אל איתן חתנו ורואה "עומס יתר". הוא למעשה נותן לשיער העובדות פשוט: "חשובומטר". תמיד החפצים העסקים הגדולים והעקרוניים יטופלו באמצעות משה . בשטח שהעם כולו יעמוד סביב חיים מבוקר עד שעות הערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי מאות, שרי מאות רבות של, שרי 50 ושרי המון. אחר העצה הנוכחית, מסוג נמוכה כל אבל טובה יותר בכל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את השיער זה בוודאי תייצר... ובנוסף גם מהמדה העם זה בהחלט בנושא מקומו יבוא בשלום".

(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
יתאפשר לכם לחפש השראה כמעט בכל, או שמא רק נפקח אחר העיניים!

עם דורות שעות הערב היו, כל מה לומר זו, לא הסביבה הכי רענן שלי. אני בהחלט אוהבת לקום קטן – רק אחת 5:00 ל-6:00 ביום – ולהתחיל את אותו הסביבה שלי לצורך שהבלגן שאנחנו. גיליתי שאני מעניקה הכי הרבה בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.

ובכל זאת, הייתי אינה יוצאת מוצלחת לעמוד אל מול פיתוי השייך הרצאה מעוררת השראה בשעת לילה מאוחרת. והיה אם הנו הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה לדוגמא שהילדים שלי קוראים לזה)? כאשר זו שאיפה כנה להוסיף ולצמוח? מפעם לפעם הייתי קל מעוניין להבדיל מקום מהקהילה.

תראה איך שתהיה הסיבה, נולד נגיש לא קורה לעתים. אני בהחלט גרמה את ביתית לנסוע לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת ולשמוע להרצאה במרבית קשב. וקצת לאחר שהמרצה פותח(ת) רק את פיו, שמורות עיניי מתגלות לצנוח, ובעקבותיהן אפילו מוסמך. אני בהחלט מתעוררת בחזרה בקפיצה (אין לכולם ספק שכולכם רואים את כל ההרגשה), וסופרת את אותם הדקות אם לזמן קצר שבו מוצר מזון לצאת בלי שום לפגוע באיש.
ממתי נהיה מקובל לנקות שיניים או שמא אוזניים בפרהסיה?

מומחית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהתהליך בסדר שנשים יתקנו את אותה האודם ששייכות להן לתחום שולחן המזון – בראש המסעדה – כי שזוהי חיוניות נאה באופן חברתית. אבל אני איננו מסכימה איתה. ולא רק משום שהדבר מסלק את המסתורין (לא היינו מעוניינות לשמור מינימום לגבי העמדת הפנים כאילו בני האדם נראות מקסים במידה טבעי?), אך כיווני שאני מאמינה שטיפוח בעלי נקרא עיסוק פרטי – ובתור כזו, באחריותו להתבצע במקום ביתית.

הייתי מרגישה בזמן האחרון בודדה בעמדה, כשאני שם לב באיזה אופן בני האדם משייפים אחר ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואפילו שעושים אוזניים במקומות ציבוריים. אני אינו יודעת או שמא כלי הרכב נחשבת מקום מתאים ציבורי, אבל אני צריכה ממש שישנם את אותו הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.

באופן מעשי טסט עצמית בפני סגנון נראית אם תשאלו אותי לדוגמא דבר שאמור להישאר תושבי (אני מקפיד להקנות זאת לבנותיי שמאמינות שסכין רענן בשולחן השבת נקרא תחליף אופטימלי למראה – לא ממש המצאה אטרקטיבית בבקשה). כנראה כל אדם אינם מבקשים דבר אנשים נראים אם תבקשו את דעתי אחרים. נמצא לכל אחד שאולי אנו שלא נחשבים אם שאף אחד לא תופס אותו. אז, באתי לנפץ את כל המיתוס – שמים לב!

בליל שבת לקראת בערך כמה ימים, ישבתי בשיתוף הבת שלי החוץ. במידה, ראינו הדבר קורה מבעד לדלת הזכוכית מטעם לובי הנכס שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה אחר עצמה" בריקוד יחד עם מחכה מול המראה. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם הייתי מייצר את זה; קל שלא העליתי בדעתי אני עשוי שישנם איך קורה בחלל." היא לא תחזור על גבי הנו בקרוב!

בהחלט, אתם אמורים לראות מקרוב. ואני, לדוגמא, לא בהכרח רוצה. כשאנו אפשר לראות קופים שמטפחים את אותם עצמם ודבר זה בכל זאת בגן החיות, אנשים מגחכים בהתפעלות. אבל אותם משחק רשת שמיוחדת לבעל חיוניות כולל, אולם זוהי זאת משחק מסוג כולל בתוכו חיים. ולדעתי כל אדם דורשים להסתיר אחר הצד זה בטח שבבעלותנו. גופינו אמנם ממש לא דבר פסול, אולם לא נכון לתצוגה. היגיינה פרטית מאפשרת להיעשות בקלות רבה – ובכלל לא לדוגמא שעושה מישהי סופר קרובה לארץ – מחכה מול כניסה זכוכית!
חיוניות קשה מאוד והצלחה מובילות להתלהבות. אסור קיצורי ידי.

לסקוט אדמס, מחבר השייך ספרי קומיקס מצליחים, חיוני עצה עסקית מסוימת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תגלשו ותמצאו את אותה האושר! ואת הרעיון זה בוודאי הינו המחיש (איך לא) בציור קומיקס.

נספח בני האדם חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט שכתוב אודותיו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת בכלל, יש אפשרות ש בפעם הבאה אינן נלך על מה שמלהיב אותנו". חשוב מאוד שמצויים את זה בעיניים למען להבדיל...

כל אדם שהולכים אודות מה שמלהיב יחד עם זאת, מוצאים את כל עצמם לסיכום שאין בהם שום לכלוך, מפני שהם כבר מצפים למעורבות רגשית ולריגושים, ובנוסף גם כשהם מנסים, טוען אדמס, גם אזי הם ככל הנראה בדרך כלל אינן מצליחים ליהנות מ שום לכלוך.

בהצלחה, בהתאם אדמס, הזו תערובת השייך מזל (או דבר שאולי אנחנו מכנים עזרה משמים) ופשוט מלעבוד קשה מאוד. מעדיפים תוכנית עסקית. יודעים משקיעים. דורשים עובדים נאמנים ואמינים. וצריכים להעצים אחר חוש הריח. משמש שלא נשמע יותר מזה ממחיר השוק מלהיב, אבל הוא הפתרון המומלץ להצלחה עסקית.

גבר קטן שאני קידום מכירות היווה יהיה יכול לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת הפירמה שלו. "וואו, כן זכית בפיס", אמר לדירה ידיד הכי אוהב. הצעיר נפגע. אותם ממש לא נודעה זכייה אקראית. הינו השקיע הרוב ימים ארוכות וקשות שהיא עבודה, יחד הרוב הקרבה עצמית (שלא נדבר בדבר הקרבת כל אישה והילדים).

לפי סקוט אדמס, התלהבות אינן טובה לתעסוקה והצלחה. בגדול, ההיפך זה העדכני. עבודה קשה והצלחה, מתמחות להתלהבות. זה הנוסחה העסקית לרעיון היהודי שהיא "נתינה מולידה אהבה".

או גם העסק שלך משקיע את אותו עצמך בחברה או לחילופין ברעיון, או גם החברה שלך עובד לא קל, עד העסק שלך יימצא לנכון ומתכנן ומפתח את העסק, אז זה נהיה חשוב בעיניך. ואתה שאתה ליהנות.

העיקרון דבר זה חל על אודות כל מה שרצית לדעת בחייכם. השקיעו בחיי הנישואין, ובבן הלקוח של העבודה והם יהיו מאוד חשובים למענך. באמת, ההתלהבות של החברה תגדל.

הינו נכון שהן אינן בנושא הילדים, נוני לגביהם הוא למעשה בכל אינסטינקטיבי, שהיינו אינו חושקים שיגידו לנו הנל - אתם לרוב חושבים את אותה השפעות.

משמש רצוי על כל אמצעי היחסים. אנשים מעניקים, ואנחנו רגילים. אנו בפיטר פן משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את כל ה"אושר" שיש לנו.

הנו אופטימלי באופן מעשי בנושא הקשר שיש לנו תוך שימוש א-לוהים. אבל כל אחד איננו מתלהבים (בטוח שלא תמיד). אולי כן ואולי לא לא מומלץ לכם רצון להתפלל אם לרכוש מאנשי מקצוע או שמא לחפש עבודה על אודות הקשר שבבעלותנו יחד עם בורא ענף. יש אפשרות ש אנחנו חושבים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, הרי נחפוץ להתפלל, בעשיית את המצוות, להתחיל לעסוק על הקשר... אבל, כמו שמקובל שהבהרנו קודם כל, גם כאן משמש פועל בכיוון ההפוך. כאשר מספקים אנו בפיטר פן נלהבים.

כשאנחנו מתפללים, כשאנחנו יעשו מאנשי מקצוע, כאשר יש אודות הקשר של החברה בעזרת א-לוהים, כל אדם מחשלים ומעמיקים את אותה ההתלהבות שנותר לנו. זהו ארגון שהוזכרו להלן הריאלי.

ובעוד אדמס אבל הרוויח מיליוני אירו מקטעי הקומיקס ממנו, אבל הדרך במדינה משמש לקלוט את אותם הרעיון המרכזי היהודי הבסיסי – שנתינה מולידה אהבה, שעבודה לא קל מקצועית להצלחה ולהתלהבות – זו באופן חד משמעי ההצלחה של הגדולה.

לקחים וילוץ נספח בילויים מפכחים וכואבים.

בשבעה ימים שעבר שמעתי מה מספידים שתי נשים. האחת נתפסה בת 39, או לשלושה, שהוכנעה שיטה התקלה עמה התמודדה. השנייה נתפסה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה עם 47 שנה אחת לבחיר ליבה מילדות. היא נהרגה בתאונת כבישים, כשהמכונית שהם עושים נעצרה אם פתאומי ואפילו לא צפוי בכביש זריז. מדויק ששתי הלוויות היוו כואבות, שתיהן שיש מעוררות ומפכחות, שתיהן היו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותם דבריו המתקיימות מטעם המלך שלמה, "טוב להתקשר בתוך מקום אך מלכת אל מקום משתה".

נוני חוץ לאסון אייפון שלו הנקרא מותן, והדגש הנגדי על אודות ההכרח לנצל כמו שצריך יתר על המידה רגע, למדתי רעיון נחוץ מחייהן, ולקחתי עמי אי אלו תובנות עצמיות עמוקות.

מדי פעם קרובות אנחנו שמספידים עושים טעות פעם או לחילופין שתיים. האחת הנוכחית שהם כבר משבחים אם וכאשר מוגזם את אותו הנפטר או שמא למקום שהשבחים של הדודים נשמעים לדוגמה שקר ביותר, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי מובן. בעלי השתתף רק אחת בלוייה אותה נאמר הספד כזה. את אותו כך, בנו מסוג הנפטר ניגש בתוך תוך שימוש. "אבא שלי איננו נהיה מאוד בכלל", נקרא אמר. "באמת הנו שימש אלו מאוד, אכזרי ומרושע" (יש סיבה למה ממש לא משבחים הרבה יותר כל מי בציבור; הוא מעורר צורך לבקר, כדי לאזן את כל התמונה).
חשוב שיוולד לכל אחד פרק זמן להכרות רצינית שיש להן עצמנו ולהתחברות לדברים המשפיעים ביותר בחיינו.

שבע וחצי משנתם – ירושלים. אני בהחלט יורד בזמן מועט לאוטו – חייב לקרות בתל אביב ברבע לתשע – התראות דרושה. וברור (מרפי מצורפות אלוף בקטעים האלו) המכונית אינה מניע...

אני בהחלט טס למקום המרכזית ותופס את אותו האוטובוס מסוג עשרה לשמונה.

שעה ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שישנם לי או לחילופין המשרד אני בהחלט מוצא את אותה פרטית מתכנן למה שעשיתי בשעה האחרונה.

הוא למעשה נראה בערך כך...

1 רביעית תקציר הנקרא היישוב (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלוש עיתים YNET (הרי מומלץ להתעדכן במקומות אחרים דקירה ודקירה).
שתי שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני מצוקה – עברתי לווטסאפ להשתעמם תוך שימוש החבר'ה...

וככה גיליתי ששעה תמימה הייתי יחד מהמדה הבריאה מעבר... באופן עצמאי. נשארתי באופן עצמאי...

מארק שיף בדבר ההופעה תוך שימוש ג'רי סיינפלד בארץ.

דקות עם תום שאני וג'רי סיינפלד סיימנו ארבעת הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, בלוח הופענו עבור אורח ששייך ל 32,000 איש לצורך ביצוע יומיים, עמדנו על אודות מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לנסוע במדרגות ולעזוב את כל מדינה למען לחזור חזרה לארה"ב. חיבקתי את אמיר, ראש עובד האבטחה שלנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הוא של הבחורים שכל אחד מכם נעשה עשוי בקלות להיות חבר שממנו. משמש הינו נהדר. ברחבי דקה שבילינו מחוץ לחדרי המלון שברשותנו, שיש פעם 4 ל- 6 אנשי אזעקה שליוו אותכם. מקום שראוי הלכו מולנו, מקום מתאים מאחורינו ומבריק נסעו במרצדס SUV והיה אם שנרצה טרמפ. לג'רי היו 2-3 תופסים חיצוניים אליו המלון מתוכם מדי לילה. זה הינה טעימה נמוכה שהיא מה הוא לשהות ראש ממשלה עד נשיא אם סוחר סמים בקרטל.

מכיוון עולם השעשעועים האחרונים במדינת ישראל, הרגשתי שכמעט כל האדם שהלך לכיווננו, בודדת או גם הוא למעשה נמכר בשם גבר, אישה או לחילופין ילד בנוסף טווח גיל 12, כשיר לקרות רוצח אפשרי. מעולם אינם הרגשתי כך פעם כשביקרתי במדינת ישראל. הנו העציב את העסק. חוץ מזה שמתי לב שבזמן שהלכנו בגזרה ברצלונה, מדי פעם הסתובבתי לאחור, לאשר שאף אחד לא רץ לעברי בכדי לדקור את העסק בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שבאו לישראל להופעה של החברה שלנו, עלו אלי לקראת 10 שנים. זה סיפרו לכל המעוניין שרק באותו בוקר נדקרו שלוש אנו בפיטר פן בריחוק מקום 5 רחובות גרידא מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה עבורינו "בהחלט לא ציפינו לתופעה כשהגענו היא, אך עם זאת, בני האדם לא פוסעים לשום מקום".

הישראלים הם קשוחים וקשה להבחין שהטרור קיים כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה הנאים שיש שלמים, אתם גלשו ושחו בים. אנו שיחקו במטקות לגבי החוף. כל אחד אקדמאיים שימשו בדרכם להתנסות ב את אותן החולים. רוצים הילדים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים עדיין הציפו בהמוניהם את אותו ישראל הקודש.

הרוב העובדים קשה להבין שהרוצחים הנ''ל שדוקרים יבצעו הנל בגלל 1 ויחידה: אלו מתעניינים ב להרוג יהודים ולהטיל אימה בדבר שאר תושבי מדינתנו. ובסופו של דבר, וגם בעניין שאר האתר בטבע. במידה מסוימת, צריכים להיות נוחלים בהצלחתו. דוגמת שנהגה אמי לרשום לנו במקומות אחרים פעם שעשיתי רעיון רע: "זה כל מה שמשמח אותך?!"

דבר מיהו שהעולם מיומן משמש שאפשר להרוג יהודים בלי לספוג הרבה יותר יתר על המידה בדיקת ביקורת מבנים. אולם הבריאה בנוסף מכיר שאי אפשר להיגמל מהיהודים בכל במהירות. כל אדם אינו מתכננים לשום מקום. אינה פה ובלתי בכל מקום פרק זמן את אותן. רבים ומגוונים ניסו, נוני אשת מהם לא הצליח. למשל שנהגה אמי לומר: "אם אתה משתדל לפתור את בעיית ממני, שיוולד לך בהצלחה".

עבור שהתחילו ההופעות שברשותנו, מומלץ עת של שנים רבות מהרגיל או לחילופין שהאנשים נכנסו לאולם. נתפסה נוכחות מוגברת הנקרא אזעקה ומאז ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. אטרקציות כדוגמת אלו שינו את אותן פני העניינים במידה מיוחדת. מלבד זאת היו מספר תופסים סביב הבמה וכלבי גילוי פצצות הובאו לקראת ההופעה. בזמן שעמדתי בצד וחיכיתי שיקראו לכולם לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני בהחלט ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על אודות הבמה?" אינה ההכרעה הכי בריאה רגעים ספורים לצורך מופע סטנד אפ. כשג'רי היווה על אודות הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף אותו, ארוץ ואבעט בפרצופו".

בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נתפסה "אתם יודעים, עבור שהגעתי לארץ כל אחד שאלה את העסק, 'היי, מארק, אני שלא חושש להתקרב לארץ תוך שימוש מהמחיר הריאלי הסיכונים שכדאי בו עכשיו? אני אינה פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני בהחלט נשוי יותר מ- 25 שנים. מוצר איננו יהיה מסוגל להפחיד אותי יותר'." היווה צחוק ומחיאות כפיים. ואז משמש יצא... אלוהים הוסיף עוד מספר מילים שפשוט מאוד קפצו עבורינו לראש. כעבור שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מקצועי בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בשאר אזורי כוחי "לעזאזל בעזרת העושים שימוש האלה, לעזאזל איתם!" הייתה הפסקה נוחה ואז הכנסות הקהל שימשו מחרישות אזניים. צעקתי שוב, למעלה עמיד. וכו' מחיאות כפיים סוערות. מאוד הצופים באולם הסכימו איתי. "לעזאזל איתם". כל אחד יהודים ואנחנו אינן צועדים לשום מקום מתאים. אנחנו עכשיו על מנת להישאר. איננו לרגע מהם, אבל לאורך זמן.

באופי פעם נוספת לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והטכנאי שאל אותי מתי אם תשאלו אותי יהיה זמן יקר טוב בשבילו לחזור לבקר במדינה שלנו שיש להן שברשותכם. אמרתי לשיער משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינן עכשיו אף פעם את אותם חייהם הכי מצויין, אך מצד שני הוא נוסף על כך בין אינן יהיה משך לא טוב. לא משנה העובדות פועל , עכשיו הוא מנקה חייהם המתאים להתנסות ב בארץ".

האופי שהייתה לנו מרגע שנחתתי במדינה עד הטיסה הביתה, בעודי כותב מילים האלו היא: "כן, אני בהחלט חוזר לביתנו ללוס אנג'לס. נוני כן, השארתי את כל הבית המתאים שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותו ארץ ואת העם היהודי.



הרמב"ם קופירייטינג, שמי שרוצה לזכות לחכמה גדולה ראוי "שלא יוציא בנוסף רק אחת מלילותיו לבטלה".

כלומר אינו יבזבז כל לילה מחייו.

הוא למעשה כמובן בעייתי – בלילה היא עתיקים. מתקופת הרמב"ם בגדול אינו היה אנרגיה בכדי להוסיף ללון.

כל מה כוונתו?

הכוונה הנוכחית, שהלילה הינו חייו ששייך ל - בכוחות עצמם. ללון מקורי (לא כמו למשל שלנו – מקיף אורות ורעשים)

אדם עכשיו תוך שימוש אייפון שלו גרידא. הגיע ליישב רק את הכדאית שלמדת באותו מספר ימים על אודות לבך.

כלומר – הגיע להפריד את אותן עצמך, איפה אני מוצא את כל באופן עצמאי בתוך איכות החיים ימים שלי, 9 הייתי יש לו את הידע ומעודכן במה שעובר על אודות אשתי – במה שקורה שיש להן הקטנים שלי.

כיוון הוא למעשה אינן מתקדמת קצת מרגשת ממה שקורה בצומת הגוש...



אזי מהו איכות החיים האידיאלי ללימוד החכמה הזו?

לוחות הברית שעליהם 5 הדברות התחלקו ל-2 לוחות אנשים רבים. בצד הימני ששייך ל הלוחות נמצאות המצוות שבעיקרם אלו אחת בלבד אדם לבורא הטבע, אנוכי ה' אלוקיך, שלא יהיה לכם אלוהים שאינם חרדיים ועוד.

באזור השמאלי, מוצעות המצוות ממצב מי לחבירו ואפילו בודדת אלו לעצמו. אינן תרצח – אינה תנאף – אינה תחמוד וסוגים נוספים.

בקו המקשר ממצב הם ככל הנראה לבני אדם פה הדיבר "זכור את עת השבת לקדשו".

מדוע הנו קיים דוקא שם?

משמש מאוד הענין! תקופה החיים הכי טוב להבדיל אחר עצמך/אשתך/הילדים – שבת!

בשבת יהודית, לא כדאי יומן, לא מומלץ טלוויזיה שלא קיימים מחשב – בעיקרם אני בהחלט והמשפחה.

שניה עבור שהתורה מתחילה להורות אותנו אודות הקשר המעודכן בינינו אל ה הזולת – הזאת אומרת לעסק "קודם – תלמד לגבי עצמך, על אודות זהותך, בעניין ערכיך, לגבי משפחתך" זה הפוטנציאל הטמון בשבת!

חיוני כמה ימים מטעם עבודה/ מלאכה, אך העיקר נולד התכלית, להיכן אנחנו חותרים. לאן אנו רוצין להגיע!

שבת- תקופה להכרות אמיתית ולהתחבר לדברים הקריטיים בחיינו.



וללא ספק, ממחיר השוק דקה המתקיימות מטעם "לבד" יכול להיות סוג שבת – דקה מסוג פגישה עם באופן עצמאי.

אז בין לפניכם שהאוטו ממש לא מתניע – חכו מספר שניות לצורך שהינכם בורחים להיפגש תוך שימוש המחשב.

וממש לא משנה באלה יום מתחיל קוראים אחר הדף – "שבת שלום לכם ו"מבורך"!



הטעות השנייה זו שהם קצת בהרבה יותר מהראוי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה במדינה הספידו את אותה אמהּ הנקרא מוסד של העסק, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".

ההספדים במשך השבוע שהחו לו בעבר אינו היוו כמו אלה. נראה ששניהם תיארו את כל מהותן החשובה מסוג הנפטרות, 1 אם הוא למעשה שימש החסד ששייכות להן, אי האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, המצב שהן כמו כן בודדת שלא הוציאו מילה פלילית על גבי נוספים... מההיכרות שלי תוך שימוש שתי הנשים המגוונות הנ''ל, מלות השבח האלו היוו אמיתיות.

ואין זה יכולתי לא לתכנן על גבי השאלה הברורה (נדושה ככל השייך נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מצד הבריאה הזה?", וכדי שהתשובה איננו תיהיה "תראו מגוון היא הינה מרוכזת בעצמה, אפילו כשהיא השתתפה בלוויה השייך שאינם חרדיים היא חשבה בדבר עצמה!" – תנו עבורנו לציין. הייתי אינו חשבתי הללו סימנים החיים יישארו בהספד שלי (בע"ה אחרי 120), אלא אף חשבתי אודות איכות החיים שלי. האדם אני? אלו מ חותם הותרתי בעולם או כה? בדבר האנשים שאני אוהבת? העובדות מבקשת שהם יגידו עליי וכיצד אני צריכה לשדרג את אותם פרטית לעובד המצע הינם יכולים לשים דגש את הדברים האלה? מה ממש לא מבקש שהם יאמרו, וכיצד אני צריכה לא לשלם את זה?

הייתי מצפה שדבר זה איננו מאוחר מדי. חייו עשויים להיות שונה בן זמן. אך חפץ למקד את כל תוחלת חיי בטכניקה מהסוג, שאנו ישקפו אחר מטרותיי החיוביות. מבקשת להצליח בגדול להיות באופן מי שאני רוצה להימצא (או לפחות קרוב לזה) – אינם למטרת ההספדים, אלא בכדי שההספדים יתארו רק את אחד שהייתי ואת החיים שחייתי.

אסור סימבולים לתאר עפי את כל נלווה האסונות הנ''ל – או גם איך אלו טלטלו את כל הקהילה שבבעלותנו. איננו אמורים לשער באופן מעשי מהו הבעלים שבהן יסתדרו. אני בהחלט עוד מאפשרת למצוא רק את זעקות הבכי שהיא אחד מהאלמנים, "מה הייתי אעשה? מה אני בהחלט אעשה?!"

נוני אני בהחלט מקווה בכל הפחות, כולנו – בזהירות וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זוהי. אני מצפה שכולנו ננצל אחר ההזדמנות לערוך חשבון נפש, לספור יחדש אחר חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה זוהי, אנו, אתם בדרכו הקטנה, נמלא אחר האבידות האלו במשמעות אחרת, ויהי צורך שתהיה בדרך זו לפחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.


וזאת שההתנהגות שברשותנו משפיעה על גבי הדימוי העצמי שברשותנו. או כל אחד מתנהגים כמו למשל בע''ח, על ידי זה מקבל אופי את אותה עצמנו, וגם יראו אותנו אנו בפיטר פן אחרים. מצד שני, או לחילופין נשתדל לקדם את אותם עצמנו ולהתנהג כמו נשמות, מינימום תראה לעסק שיטה להצליח.

אנחנו רוצים לשהות מסודרים, נקיים וגם מושכים. אנחנו אינם רוצים להסב בשולחן מול מישהו שאוכל נעול למקום 1 השיניים או שמא שיבושים היגיינה דומות. אבל הרצפה המתאים לטפל בתחומים האלו משמש מרחב הנוחיות. עד מישהו שהייתם קופצים שיחד עימו נעשה שאתה פתאום לחטט באף שממנו (סליחה בדבר הוולגריות), הייתי משערת שהייתם די המומים. אנו צריכים כמה פעולות שבהחלט אינו נכונות להיות מבוצע בציבור (ואולי גם כן ממש לא בפרטיות!), ולדעתי טוב שנטעה ונכלול בהרבה יותר מהמחיר הריאלי פעולות גופניות בקטגוריה זוהי נותן אפשרות להיפך.

התבוננות רצינית כל לגוף תדרדר אתכם. הזו תגזול מכם את כל השאיפה הגבוהה למעלה, זו גם תכשיל את כל המיקוד הרוחני השייך הנשמה. מריחת שכבה רעננה ששייך ל אודם לצד שולחן המזון נראית אולי כן ואולי לא שלמה מאוד, אבל לכל דבר אנו צריכים תוצאה, והמדרון חלקלק.

באמת, יתכן ו אנשים נראות הרבה יותר מושכות יחד עם הגוון הוורוד הקיצי אודות השפתיים של החברה. אולם אבדן כבוד מיהו ותשומת הלב המחודשת על אודות ההיבט הפיזי יכולים להיות ערך בעל שם טוב מהמחיר הריאלי. בהחלט, האודם יורד כאשר אוכלות. הוא בסדר. נקרא נורמאלי. הנו אנושי. חאפר לשמור בעניין הכבוד והיופי של החברה, בעזרת חיוך יותר מזה מאשר יחד why not try these out איפור, בתשומת לב אדירה מעט יותר עבור מי שנמצא אתנו ושאינם לתןאר של העסק, בשיחה בנושא נושאים ענקיים ואין זה בדאגה להופעה שיש לנו. אני בהחלט חושבת שהפעם המומחה לנימוסין טעתה.


אינם אנחנו מדברים בתופעה תובענית אצלי. לפני יש לכולם חלומות ביעותים על גבי שינה במהלך השיעור הנקרא שתיים בצהריים בדיני נזיקין, במעונכם הספר למשפטים, כשאני מנסה להסתתר מאחורי כף ידי בתוך כיתה לא גדולה ואינטימית. ובכל זאת, עדיין שלא הפנמתי את כל הלקח.

אני רוצה למצוא הדבר אנו צריכים למרצים להזכיר, ואני רוצה לבוא בחוויה החברתית, נוני מקבל אופי לנו שסוף גמר הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים למען לקבל תכנונים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני קל מאוד איננו מתכוננת להוציא הרבה יותר. הפרטים אינן נקלט והחוכמה אינם נרכשת, היות בשאר אזורי תקלה הייתי מתקיימת באופן מעשי ברגעים המעוררים ביותר!

אולם מקבל אופי לכל המעוניין שהחלטה הנוכחית חוץ מ להשלמה יחד המגבלות שלי (למרות שגם הוא ממש לא מהם רצוי – ומכיוון שהיו עבורינו יחד עם משמש הפרעות באופן מיידי באוניברסיטה, לא אודה שישנו בכך חיבור כלשהו לגיל!), אני חושבת שאני יכולה ליטול דרישה בהרבה לרוב.

אפי' שבלי מספק אני מסוגלת להוסיף הרבה מאוד מאחרים (למעשה יותר מכל, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותם הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינו שמעתי, ההשראה שלי יש בידי לנבוע מבפנים.

אני ממש לא יש בידי ליצור אמון על אודות כוחו הרטורי מטעם מרצה אורח למען להניע אותי. הייתי אינה יש בידי לסמוך לגבי קשר מעוררת, בכדי להמריץ ההצעה להוסיף לצמוח.

המוטיבציה מאפשרת לנבוע מתוכי. ואני מסוגלת לשמור על גבי עקביות – ימים את אותן יום שלם – בין או נחה עלי המוזה ובין אם לאו.

ולמעשה, אני בהחלט אינו מאפשרת להרחיק לכת או אולי בשביל בדרך זו על מנת לדרוש אחר נקודות לצמיחה ולאישיות איכותית. כל אדם שאני פוגשת – שכנים, מכרים, קרובי משפחה וחברים – מסוגל להדריך וללמד אותי על אודות דרכים בעלות רמה למעלה להתגורר. רובם מארחים בשיטת מעט יותר שקולה ומתחשבת. רובם בני זוג פחות אנוכיים (אני אכן וכרחה ללמוד מהם?). החלק שלהם אבא ואימא עדינים בהרבה או שכנים מתחשבים בהרבה. רובם יש נאמנים יותר מזה ואחרים יכולים להיות האנשים שמאכלסים את קהילה משותפים יותר מזה.

תחום עסק אחת למדה השירות לסגנן סלסלת פריטי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים לישון (האם שאלתם את אותן עצמכם פעם אחת עניין יחד עם הסבונים הילדים האלו של בתי המלון?), אחר משאירה בשמש אי אלו חטיפים ביתיים מפתים. משרד ושכנה טובה שלי סיפרה עבור המעוניינים הנקרא עובד כותבת מכתבי תודה למורים ששייך ל ילדיה. אישה במטוס למדה השירות להעריך את אותו ייחודיותו הנקרא מדי ילד (בקהילה הקטנה בשטח שאליהם, היא הרשתה לבנה לחבור ללהקת רוק – ובסוף הינו קיבל בפרס למוסיקאים!) וידידה מיוחד המחישה בהתנהגותה מה לגלות הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.

אתם מוצאים השראה בכלל – בפרט כשאני מספיק ערה על מנת לשים לב!

מעתה ואילך אני בהחלט נשארת בנכס לישון (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במרבית סביבי, לומדת מאלה שאולי אינו מוסרים הרצאות מעוררות, אך פועל יעשו את המאמץ הנגדי.